16.12.15
ירמיהו
בואי בואי
הברוכה..
אף אחד לא יודע
מתי היא משכימה, אולי היא בכלל לא הולכת לישון. מהשעות הקטנות של הבוקר היא
"על הרגליים", אין זמן, צריך להספיק, היא והשָׁחְרוּרִים
"פוצחים" יחדיו את הבוקר ברינה.
נמלה
עמלנית, חברה מזן שהולך ונכחד. תמיד נמצאת באיזושהי פינה מוזנחת שזקוקה לסדר
וניקיון, לא נחה, לא רוגעת, לא שוקטת עד שכל דבר ימצא את מקומו הנכון....
בעיניה.
כשהשמש מאירה פנים תמצא אותה עובדת בחוץ, בימי סגריר כשאחרים
"עושים" לעצמם "יום גשם" מתחת לשמיכה, היא כמו שעון מתייצבת
במחסן הבגדים, שם העבודה לא חדלה לעולם, והיא נמצאת שם כי צריכים אותה, כי יש שם
עבודה, אפשר לעזור למישהו.
בלי להניד עפעף היא תשים לב שמזמן כבר לא ניקו, "כמו
שצריך", ביסודיות, לא עשו "פנלים" ו"פינות", וקורי עכביש
מעופפים להם בתקרה חופשי חופשי וצריך לשאוב, וצריך לצחצח... וצריך וצריך וצריך...
גם להכין את קבלת השבת... ואת זה היא עושה בנאמנות כבר המון שנים...
קצת היסטוריה,
שלמה יפה
במלחמת יום הכיפורים, אותה מלחמה ארורה מלפני מארבעים ושתים
שנה (!) כשרוב אוכלוסיית הקיבוץ גוייסה להגן על המולדת, ובבית נשארו רק הילדים,
המבוגרים והנשים, קם חבר יקר, שלמה יפה, שהיה איכפת לו, ויחד עם אלה זבולון שריכזה
אז את "הווי ומועד", אזר עוז וייסד את ההתכנסות המופלאה של "קבלת
השבת" המשותפת בחדר האוכל, טקס שנערך בהתמדה ואדיקות מאז ועד היום מדי שבוע. כשחושבים על מהות החזון של שלמה ודרך החשיבה
ה"שונה", זה מעורר השתאות, לא כל שכן על רקע סולם הערכים אידיאולוגי
סוציאליסטי ושלילת הדת, שהביא את ה"מייסדים", 40 שנה קודם לכן, לעשות את
חלוּצִיוּתם החילונית, קרדום ליבוש ביצות עמק זבולון והקמת קיבוץ שיתופי. במחשבה
לאחור זה היה לא פחות מ"מהפך", שלא נופל בחשיבותו מחגי תשרי וניסן. רמת
יוחנן ללא המסורת השבועית של קבלות השבת הייתה נראית שונה בתכלית.
אשר על כן, אם אנו מציינים היום כך וכך שנים של עשיית תה וקפה
בלילות השבת, אני רוצה להעלות על ראש שמחתנו להודות ולפרגן גם לכל יתר התורמים
לעיצוב אופיו ומהותו של ליל השבת והפיכתו למסורת - בקביעת התוכן השבועי במסגרת
הכללית, בעריכה, באירגון, בליווי ובקריאה.
אבל בעיקר... לרותה ה"משוגעת לדבר", שעומדת בחזית
קיומו הסדיר של הטקס ללא לאות, כל שבוע, כל שבוע, כל שבוע מחדש, לאורך זמן כה רב
בדרכה ה"שקטה/סוערת".
נדמה לי שאין לקבלת השבת המשותפת שלנו, אח ורע, או מקבילה, בכל
התנועה הקיבוצית החילונית. זכינו!
