בחוברת הזיכרון לזכרו של אמציה כהן שנרצח ב 1938 בשדות רמת יוחנן נחבא לו פרק שבו אמציה מתאר את השכנים הערבים שלנו ברמת יוחנן. תיאור של הכפרים הושא, כסאייר, וסעסע, וכן של השבט הבדואי אל-עמרייה, שכיום מאכלס את רוב אוכלוסיית הישוב הבדואי איבטין. הקטעים ללא ספק נכתבו על ידי אמציה בחייו, אין ציון תאריך. סביר שבתחום השנים שבין 1935 ל - 1938. החוברת פורסמה והופצה בתרצ"ט, 1939 בהוצאת קיבוץ רמת יוחנן, בהפקת דפוס "קואופרטיבי" אחדות בת"א.

אמציה כהן ז"ל עם בתו נורית כהן ואבו כארלוס, ידיד ערבי משפרעם, 1936-7 על רקע צריף חדרהאוכל ברמת יוחנן

בשנים האחרונות, עוסקים מספר גורמים בכתיבת ההיסטוריה של ההתיישבות הערבית באזור השוליים המזרחיים של עמק זבולון בטרם קום המדינה. כולם הסתמכו על מקורות שונים, ברובם ספרים או מסמכים המבוססים על זכרונות של אנשים לאחר קום המדינה, לאחר שכבר נהרסו הכפרים במלחמת העצמאות, וחלו שינויים מפליגים בפריסה ובאורחות החיים של הבדואים באזור. בהחלט ניכרים פערים בין הגרסאות השונות והנרטיבים שהם משרתים.
ייחודם של  המסמכים שכאן מעזבונו של אמציה כהן ז"ל, שהם נכתבו כיומן תצפית בזמן אמת ולכן הם בבחינת תעודה היסטורית גולמית ואמינה, ולכן מסמך זה משוחרר מחשד שהוא בא לשרת את הנרטיב הציוני או את זה הפלשתיני שהתפתחו בשנים שלאחר מכן.
התמונה המצטיירת מהדברים תואמת למדי את מה שהיה ידוע לנו ברמת יוחנן על הושא, כסייר, וראס עלי. היא מוסיפה לנו מידע על אנשי סעסע שגם הם לפי דברי אמציה היו מאריסי סורסוק בכופר אתא, כמו גם אנשי קסאייר וראס עלי.

התמונה הברורה המצטיירת היא:

• הישוב הוותיק ביותר באזור היה הושא - וגם הוא צעיר יחסית, הוקם על ידי המוג'רבים מצפון אפריקה בסביבות 1870.

• הישובים כסאייר, סעסע, ראס עלי הם מאריסי סורסוק שישבו בכופר אתא ולאחר שניקנו האדמות, והחלה ההתיישבות היהודית בכפר אתא, הם רכשו אדמות באזור מאנשי שפרעם והקימו את כפריהם. ישובים אלו עלו לקרקע בסמוך לעליית רמת יוחנן על הקרקע בין השנים 1925-1932.

• הבדוואים בגבעות שביו עמק יזרעאל ומדרום לנחל ציפורי, חיו באוהלים. שבט עמריה כלל אז כ - 60 אוהלים.

ערך והעלה לאתר - מאיר יפה - רמת יוחנן

                          לחוברת הזיכרון המלאה של אמציה כהן      לאתר לזכרו של אמציה כהן