גבעת הבית הלבן (בגבעות רמת יוחנן)
את גבעת הבית הלבן שממוקמת באזור הדרום מזרחי של רמת יוחנן ראוי לזכור ולציין ממספר טעמים:
1. גבעה שולטת עם נוף נפלא.
2. סביב הבית הלבן שעמד שם בעבר נשזרו סיפורים ואגדות.
3. ממש על הבית הלבן שעל הגבעה נקבע קו גבול החלוקה ב1947 בנקודה הקרובה ביותר לרמת יוחנן - כ 1 ק"מ ממרכז הקיבוץ.
4. באפריל 1948, בעת הקרב על רמת יוחנן, נתפסה הגבעה ע"י הדרוזים והיוותה עמדה קדמית לירי על הקיבוץ.
5. בילדותנו היא סיפקה לנו שקדים בשפע. עד היום ניתן להינות מפריחת השקדיות ולאחר מכן מפריין.
6. גבעת הבית הלבן נמצאת בלב אזור הרעייה של עדר הבקר לבשר שלנו, ובשנים האחרונות ליד חורבת הבית הלבן הקימו חניכי השומר החדש מצפה בנוי לתפארת. (זולה נפלאה לרגיעה ואהבה לצעירים)















=================================

וכאן המקום להביא את סיפורו של הבית הלבן כפי שכתב בכישרון רב ירמיהו בן צבי שהביא מפי אלישע שלם


השאהידים מגבעת "הבית הלבן"

מסיפורי המקום כפי שסיפר אלישע שלם לירמי שעיבד והביא לדפוס.

פורסם לראשונה ב"ברמה" בשנת 2001.

 

בחורף גשום קשה להבחין בשרידי רצפת "הבית הלבן" מפאת העשבייה הגבוהה. אך השנה, מיעוט הגשמים הותיר את השרידים חשופים על גבעת "הבית הלבן", הגבעה שמונחת לה בשלווה מתנשאת, בין היער וכביש 70, ונקראת כך בפינו, על שם אותו בית לבן שעמד בראשה לפני מלחמת השיחרור.

ביום יפה אפשר לראות מממנה את הרי הגליל העליון בצפון, את הכרמל והים במערב ואת שיפולי הגבעות שעוטרות את עמק זבולון ממזרח. לא מכבר החבר'ה של ה"שומר החדש" הקימו במקום מבנה עצים המשמש אותם לתצפית ושמירה על השטחים ועדרי הבקר לבשר מפני חורשי רעה וזוממים, וגם דגלים הניפו להפגנת ריבונותנו. כמה עשרות מטרים דרומה ממבנה העצים, נותרו למעצבה שרידי אותה רצפה של הבית הלבן (שכאמור עין לא מיומנת לא תבחין בם...)    

 

אלישע מספר שבשנות ילדותו אכן עמד על הגבעה הזו בית, 3 על 3 מטר, בנוי מאבני גזית לבנות, דבר שלא היה רגיל בכפרי הסביבה, הבית היה בלי משקופים ובלי דלתות, חדש, למעשה איש לא גר בו מעולם.

לא ברור מי בנה אותו, קרוב לוודאי שבשנות ה- 20 כשקרן קיימת קנתה את האדמות באיזור, נקנתה גם הגבעה הזו עם הבית, ומי שהיה בעליו נטש אותו.

ילדי הקיבוץ היו מטיילים אל הבית, בעזרת מקלות היו מטפסים עליו וקופצים מן הגג. אחר כך בשנות הנערות השתמשו בו לאימוני חג"מ – חינוך גופני מורחב בגדנ"ע.

הנוף הנהדר שנשקף מהגבעה לא פג תוקפו גם היום, הים הוא אותו ים והכרמל אותו כרמל    אבל הבית הלבן כבר איננו. רק שרידי רצפתו קיימים, בור מים גדול מכוסה סלעים, כמה גדרות אבן ישנות, עצי שקד מר זכר לבוסתנים שהיו פעם על הגבעה, הסיפורים והאגדות... 

 

על אותם ימים רחוקים אלישע מספר –

שנתיים לפני מלחמת השחרור, גברה באיזורנו המתיחות בין יהודים וערבים, יצחק כתר, שהיה שומר השדות שלנו, סייר יום אחד ביער במעלה הברושים, דרך שקיימת עד היום ומוליכה בין הפרדס וגבעת "הבית הלבן". הוא רכב על הסוסה "אמירה", סוסה לבנה מנוקדת נקודות חומות, שנקראה כך בזכות מוצאה מאורוות האמיר עבדאללה מלך ירדן בשנות השלושים.והנה בעודו רוכב, הוא רואה מונית טקסי נטושה בשדרת הברושים, זה 

יצחק כתר על סוסתו עמירה

היה משהו יוצא דופן והעיר את תשומת ליבו. מיד הוא הזעיק את המשטרה האנגלית (כזכור הימים הם ימי המנדט הבריטי). הגיעו שוטרים סיירים ממשטרת שפרעם השכנה. חקרו, חיפשו, בלשו על הגבעות סביב סביב ולא מצאו דבר. אבל הסתבר שהמונית שייכת ליהודי מהקריות. יהודי שנעלם מביתו כמה ימים קודם לכן וגורלו לא נודע.


החקירה הגיעה למבוי סתום ומפקד משטרת שפרעם, שהיה ערבי, כנראה הבין עם מי יש לו עסק והחליט לחקור בדרך אחרת. הוא הלך לידעונית (מגדת עתידות שידעה לקרוא בקפה ועוד כמה דברים...) סיפר לה על החיפושים אחר היהודי שנעלם והיא "פתחה" לו בקפה...

שפכה את השאריות, הסתכלה ימינה, הסתכלה שמאלה ואמרה: "האיש הזה מונח בתוך בור בחצי הדרך בין שפרעם לסעסע" (סעסע היא גבעת האלונים הגדולה שנמצאת דרומה לכניסה לנחל ציפורי ליד הגשר המעבר, לפני המלחמה היה שם כפר ערבי.)

אותו מפקד שמע ועשה, לפי הסימון במפה, לקח קו ישר, חצה אותו לשניים ו"נפל" על גבעת "הבית הלבן" (שעדיין עמד אז על תילו.) הוא שלח את שוטריו דחופים לחיפושים. הם מצאו את הבור 5-7 מטר מן הבית, הסתכלו פנימה וגילו על קרקעיתו את גופת הנהג.

כשחקרו את הידעונית, לחץ פיזי מתון (?) מאין היא ידעה, הסתברה להם קירבתה למוכתר של קסאייר - בת דודתו... קיצורו של עניין הרוצחים נמצאו, ביניהם היה  בנו של המוכר ושניים מחבריו. הסיבה לרצח לא ברורה, כנראה שוד ואולי גם לאומיות. על כל פנים אותם שלושה נשפטו על ידי ממשלת המנדט ואחד מהם הוצא להורג בבית הכלא של עכו.

המשפט גרם לתסיסה רבה, מתח ואי שקט באיזור, ולילדים שוב לא איפשרו לצאת מגבולות החצר כהרגלם לטיולים בגבעות. 

שדרת ל"ג בעומר - בואכה הבית הלבן


***

זה פחות או יותר סיפורו של הבית הלבן, אם הוא היה בדיוק ככה או אולי קצת אחרת אלישע לא מוכן להישבע, בכל אופן הבית עצמו פורק מספר שנים אחרי מלחמת השחרור על ידי ערביי הסביבה שחמדו את אבני הגזית היפות.

ולי לא נותר אלא להמליץ לטייל לגבעה היפהפייה הזו, לחפש את שרידי הרצפה והבור שלידה. וכל שעה יפה... אם זה בבוקר כשקרני השמש מלטפות ממזרח את הכרמל והים, אם זה בשעות של אחה"צ אל נוכח השקיעות המיוחדות רק לגבעת "הבית הלבן", ואם זה בלילה כשהעמק כולו טובל בים של אורות... .

העתקת קישור