מורשת החגים ברמת יוחנן
__________________________________________
רמת
יוחנן הינו אחד הקיבוצים הוותיקים בישראל. הקיבוץ עלה על הקרקע ב-1932, אך
מהרבה בחינות ניתן לציין את ראשיתו כקיבוץ עם עליית קיבוץ בית-אלפא לקרקע
ב- 1922 למרגלות הגלבוע.
אנשי בית אלפא שהיו מראשוני חלוצי העלייה השלישית הביאו עמם לרמת יוחנן עם
בואם ב- 1940, מנהיגות והובלה בכל תחומי החיים, הכלכליים, החברתיים
והתרבותיים. קבוצה איכותית ומיוחדת זאת שהתרכזה עוד בשלבים שטרם העלייה על
הקרקע בבית אלפא, הכילה בקרבה מצבור נדיר של כישרונות שהפרו והשפיעו גם על
המעגל הפנים קיבוצי וגם על המעגל הלאומי.
השילוב של אנשי בית אלפא עם מייסדי רמת יוחנן שהיו צעירים מהם בשנים, עלה
יפה מאוד בתחום חיי התרבות. לשתי הקבוצות, לצד הלהט החלוצי והציוני, הייתה גישה
מאוד פתוחה ומכבדת למורשת ולמסורת היהודית ומחויבות להמשכיותה.
אנשי רמת יוחנן לקחו על עצמם כמו במרבית התנועה החלוצית והקיבוצית באותו
הזמן את המשימה להחיות מורשת ומסורת חג מחודשת שתבטא את המהלך המהפכני שהם
מובילים להגשמת הציונות בארץ ישראל. ברוב המקומות הניסיונות להמציא את
החגים מחדש התפוגגו. לא כך ברמת יוחנן.
ניתן לקבוע מתוך פרספקטיבת זמן, שברמת יוחנן התרחש תהליך איכותי ומיוחד
בתחום זה. מבחן המסירה מדור לדור הוא המבחן העיקרי להצלחה, וברמת יוחנן הוא
מתרחש ועומד בהצלחה במבחן כבר דור רביעי. תהליך זה התרחש ומתרחש במידה רבה בזכות הובלתו של המשורר, המלחין, המחנך
והוגה הדעות
מתתיהו שלם , ושיתוף הפעולה שלו עם הכוריאוגרפית היוצרת
לאה
ברגשטיין. שניהם מאנשי בית אלפא. כל זאת מבלי להפחית מערך תרומתם של רבים
ומוכשרים נוספים שתרמו בכל תחום אפשרי למפעל החג, המועד והמסורת שפיתחו
ברמת יוחנן.
מתתיהו שתרם לחנים ושירים רבים לזמר העברי המתחדש, עסק
עד תום תקופת בית אלפא שלו, בעיקר בשירה אישית וכללית. החל מתחילת שנות
ה-40 עת הגיע לרמת יוחנן, הקדיש מתתיהו את מרבית משאבי יצירתו לחידוש החג
והמועד בישראל. במסגרת זאת גם יזם והקים מתתיהו בראשית שנות ה- 50 את המכון
להווי ומועד ברמת יוחנן.
ב 1946 יצר והפיק מתתיהו עם חברי רמת יוחנן את חג העומר הראשון. חגיגה
קהילתית מרהיבה שמשתפת קרוב ל 200 איש, ומחדשת מסורת יהודית שאנו מצווים
עליה מהתורה, שאותה ביטלה הדת והרבנות האורתודוכסית "מפני שגלינו
מאדמתנו". מאז ועד היום, מתקיים חג העומר ברמת יוחנן באדיקות רבה כל שנה
ברוב עם ושמחה.
ב 1961 בעת חגיגות ה – 30 לרמת יוחנן מתגבש "חג המים" הידוע גם בשמו "שמחת בית השואבה". חג המתקיים
בחג
השני של סוכות סביב בריכת השחייה. מלאכת מחשבת של עיצוב טקסט, צליל,
תנועה וסביבה לחג מרהיב ומרגש. חג זה הפך להיות יום השנה לעלייה על הקרקע
של רמת יוחנן, חג אסיף כללי ליבול השדה ויחד עמם גם תפילה לגשם ולהמשך
הצמיחה, השפע והפריון. כל זאת מעוגן היטב ועמוק במורשת ומסורת ישראל על פי
הערכים הציוניים שלנו. גם חג זה הפך ברמת יוחנן, בדומה לחג העומר, לאירוע
שנתי קהילתי רב משתתפים שלא מוותרים ולא מדלגים עליו.
ב – 1973 , ממש בעיצומם של ימי מלחמת יום כיפור, הושלם ונפתח האגף החדש של
חדר האוכל שהוסיף נפח בנוי שאפשר לראשונה להכיל את כל הציבור להתכנסות
חגיגית. מיד עם חניכת האגף החדש התחילה ברמת יוחנן ביוזמה של מספר חברים
שהבולטים בהם שלמה יפה ואלה זבולון, מסורת של טקס קבלת שבת שבועית הצמודה
לארוחה חגיגית משותפת לכלל הציבור מדי ערב שבת, ולאחר הארוחה התכנסות
חברתית קהילתית ספונטנית לקפה/תה (תמיד מעשה מחשבת של ראובן עזריאלי)
ועוגה. גם אירוע זה נישמר מאז ועד היום באדיקות רבה.
שלושת העוגנים התרבותיים האלה: קבלת השבת השבועית, העומר וחג המים,
מתווספים לסדר פסח ולשאר מועדי ישראל, כמו גם להרבה ערבי תרבות פנימיים
המתקיימים בקהילה. בכך עוסקים עשרות אנשים שאחראים על תחומים שונים. רובם בהתנדבות.
בסיס איתן לאיכות ולעוצמה של פעילות החג והתרבות, ובעיקר ליכולות ההמשכיות
והמסירה נעוץ בפעולתו של המכון להווי ומועד ובארכיון, המכלול הנקרא אצלנו
מתו"ה, שאותו מובילה בשנים האחרונות בכישרון ובמסירות אין-קץ מירי
פיינשטיין.
האיכות, העוצמה והחוסן של קהילת קיבוץ רמת יוחנן מסתייעים כמובן בבסיס
הכלכלי האיתן שהשכלנו לבנות. אך הם היו חסרים ומוחלשים משמעותית ללא המרכיב
של החגים והמועדים ברמת יוחנן שהם מקור לגאווה, לחוסן ולעשייה קהילתית
מבורכת ויוצאת דופן בחברה הישראלית.
תמונות מהחגים הראשונים
__________________________________________
